עליה לתורה היא הזכות לקרוא בתורה, בזמן התפילה בבית הכנסת.
העליות לתורה מתקיימות בכל תפילה בה מתקיימת "קריאת התורה". כלומר, בתפילת שחרית של שבת, בימים טובים, ראש חודש, ימי תענית, וכל יום שני ויום חמישי. כמו כן, בתפילת מנחה של שבת וימי תענית.
בשבת, בה קוראים בתורה את פרשת השבוע, מחולקת קריאת התורה לשבע "עליות", ולאחריהן ישנה עלייה נוספת בה חוזרים על שלשה עד חמישה הפסוקים האחרונים של העלייה האחרונה, עלייה וחזרה זו נקראת מפטיר, מכיוון שהעולה בה קורא גם את ההפטרה. לפי ההלכה עליית ה"מפטיר" מוקנית ל"חזן" של תפילת מוסף.
בחגים מתחלקת קריאת התורה לחמש "עליות", (מלבד יום הכיפורים בו יש שש "עליות"), ואחריהן "מפטיר" הקורא פסוקים מעניינו של החג.
בימי חול, כולל ימי תענית, וכן בתפילת מנחה של שבת ותענית, מתחלקת הקריאה לשלוש "עליות", ובראש חודש לארבע. בימים אלו אין עליית "מפטיר".
בחגים מסוימים יש גם עליה מיוחדת לקריאת אחת מהמגילות - שיר השירים בפסח, קהלת בסוכות, מגילת רות בשבועות, ומגילת אסתר בפורים. בתשעה באב קוראים את ספר איכה ללא עליה.
